ראות גדולות אצל צוללים- ברירה או אימון?
תפקוד ריאתי תקין חיוני והכרחי לצוללים על מנת להבטיח שיוכלו להישאר ברמת פעילות פיסית גבוהה ולהימנע מבארוטראומה (חבלת לחץ) ריאתית כתוצאה מכליאת אויר. ישנם מספר מחקרים שהראו כילצוללים לעיתים קרובות קצב FEV1%1 נמוך יכול להצביע על מחלת ריאות חסימתית. בשילוב FEV1 ברמה נורמלית לפחות וערך RV נמוך, ערכים אלו מצביעים על נפח ריאה גבוה במיוחד.
האם העלייה בFVC (קיבולת חיונית מאומצת) אצל צוללים היא תוצאה של הסתגלות מאימון שרירי הנשימה בצלילה או ברירה טבעית המביאה בעלי נפח ריאה גדול לצלול?האם יש קשר בין תפקוד הריאות לניסיון בצלילה? במחקר רטרוספקטיבי שהתבצע במכון לרפואה ימית של חיל הים שבא לענות על שאלות אלו. נותחו תוצאות של בדיקות תפקוד ריאה שבוצעו באמצעות ספירומטר ל-171 צוללים מנוסים וצוללים לא מנוסים (בעלי נסיון מועט או ללא נסיון) בעלי REV1% נמוך , מהם רק 109 המתאימים לקריטריונים של בעלי ריאות גדולות ובחנו את הקשר בין נפח הריאה הגדול ותפקוד הריאה של צוללים אלו לנסיונם בצלילה . הפרמטרים העיקריים שנמדדו הם: FVC -קיבולת חיונית מאומצת, FEF50 -הזרימה של האויר ב50% מהנפח הנותר לנשיפה וDLCO- קיבולת הדפיוזה של פחמן חד חמצני. הקשר בין צלילה לירידה בDLCO הוא נושא שנוי במחלוקת, ירידה בערך זה יכולה להצביע על נזק לממברנה האלואולי -קפילרה. לא נמצאו הבדלים בערכי ה FVC והDLCO בין צוללים מנוסים לצוללים לא מנוסיםאך נמצאו הבדלים בערכי ה- FEF50. ערכי הFEF50 נמוכים משמעותית אצל רוב הצוללים המנוסים בהשוואה לצוללים בעלי נסיון מועט או ללא נסיון.
תוצאות אלו מצביעות על ריאות גדולות כחלק מהברירה הטבעית, יותר מאשר כעל תוצאה של הסתגלות מאימון שרירי הנשימה בצלילה. ההבדל שנמצא בערכי הFEF50 בין צוללים מנוסים ללא מנוסים יכול להצביע על השפעות לטווח הארוך כתוצאה מצלילה , במקרה זה התפתחות חסימה בדרכי האויר הקטנות.
[1] FEV1% - היחס בין FEV1/FVC
FEV1 - נפח הגז המרבי שאדם נושף החוצה במשך השנייה הראשונה לאחר שמילא את ריאותיו בכל תכולת האויר שהן שואפות.